יומיים לפני תחילת המלחמה עם איראן נשא האלוף רומן גופמן דברים בכנס שעסק במורשתו של אורד וינגייט המכונה ה׳ידיד׳.
במשך שיחה בת 47 דקות הציג גופמן תפיסה בהירה, אמיצה, ישרה ומעוררת השראה. זוהי הרצאה בעלת פוטנציאל להפוך לתוכנית עבודה לשנים.
הוא פתח במילים: "אנחנו לקראת שבת זכור.. וכמובן בעת הזאת אנו מעמיקים את ההבנה עד כמה חשוב לזכור את אשר עשה לנו עמלק" וכו׳..
בהמשך הוא אמר: "מילים כמו נצח ישראל, גאולת ישראל בשנתיים האחרונות הפסיקו להיות איזשהו משפט פומפוזי או שורה בתוך תפילה בבתי כנסת, זה הפך ממש לתוכנית עבודה ולכן אם תרצו ׳נצח ישראל׳ תלוי בהשתנות שלנו.. ואני מדבר אך ורק על התרבות הביטחונית.."
רומן טען שכשאתה שליח ציבור בעל אחריות – ׳אין ארוחות חינם׳
כך בצניעות מתבקשת מבין גופמן את מקומו. כלובש מדים קיבלת מנדט לעסוק בביטחון, לא בחינוך החברה הישראלית. יהיו ערכיך אשר יהיו. שלא כמו סגן רמטכ"ל לשעבר שהטיף לחברה הישראלית וזיהה בה 'תהליכים מעוררי חלחלה', ועוד בערב יום השואה.
השיחה עסקה בצורך בעיסוק במורשת, בשינוי התרבות הביטחונית, בטיפוח הרצון ("הידיעה מחוללת את הרצון והרצון מחולל את הנצחון"), בפסיכולוגיה של הלוחם, בהכנת אופציות לפיקוד ועוד.
גופמן הבין שהוא אינו איש פרטי, הוא שליח ציבור מסור הפועל בתודעת שליחות מכוח האומה כולה.
אנו מוצאים את השיחה הזאת כמופת וכמתאימה כמו כפפה ליד לרוח אותה אנו מבקשים להביא בסוללים דרך!
שבת שלום ובשורות טובות.
