הבוקר הובא למנוחות אביעד וולנסקי הי״ד, לוחם בגדוד הטנקים עז 77 שנהרג בלבנון אמש.
על הגדוד הזה פיקד בעבר אביו, תא״ל במיל׳ יאיר וולנסקי.
א. המלחמה הארוכה שאנו בעיצומה הולכת ומבררת מושגי יסוד בהוויית חיינו הלאומיים; ניכר שאי אפשר לברוח מהבירור הזה.
מי אנו, מה חיינו ומהי מטרת מלחמותינו.
מענה ראוי ועמוק לשאלות אלו נוטע עוז וגבורה, מייצר נחישות והקרבה, ובשעה הקשה אף מהווה נחמה.
חירות תודעתית מלאה מתבקשת, לא רק חירות מעול המשעבד הפיזי
ב. אביעד הי״ד לבית וולנסקי הוא נצר לרבי יואל משה סלומון זצ״ל, ממייסדי פתח תקווה. אותה דמות מוכרת מהבלדה המפורסמת.
אביעד הי״ד נקרא על שם דודו אברהם (אבי), שנרצח יחד עם אשתו אביטל בדרכם לביתם ביישוב עלי; אין זו הפעם הראשונה שבה השכול מכה במשפחת וולנסקי.
ג. מה עומד על הפרק בתהליך הלידה הכואב שבו אנו נמצאים?
ניכר שאנו נמצאים בשלב מעבר בין הבלטת פועלו של רבי יואל משה סלומון כפעולה ציונית בסיסית בלבד לבין הפנמה עמוקה שהכול נובע משורשים עמוקים,
מפעל עצום של מתן פשר לתהליך תחייתנו הפלאי.
חירות תודעתית מלאה מתבקשת, לא רק חירות מעול המשעבד הפיזי.
ד. לגבורת גדוד עז 77 על חייליו ומפקדיו, במלחמת יום הכיפורים אנו מצדיעים. לעד נהיה חבים להם תודה עצומה.
כעת, לאותה הופעת גבורה שהספיקה אז, עלינו לצקת תוכן, הסברה והמשגה – להעמיק מהו מקורה של אותה גבורה, מהיכן היא נובעת ומה תכליתה?
ה. בית הגידול של אביעד הי״ד הוא בית גידול מפואר. לא רק ביתו האישי וחוג משפחתו, אלא כור מחצבתו הרחב ובית מדרשו.
לפס הייצור התודעתי הזה יש נציגים ראויים רבים, הממלאים במסירות ובענווה את תפקידם מכוח אותו עולם רעיוני.
לא צוררי חיים הם, אלא מבקשי הרחבתם באופן הראוי.
ו. מהבירור הזה יש המפחדים ונרתעים, שמא צורת חייהם תאבד והם יידרשו לאמץ דפוסי חיים שאינם מזדהים איתם. כאילו ישנה היתכנות, בעולם יהודי, של כפייה.
תגובתם של המתנגדים לעיתים מביכה, ילדותית, כוחנית וחסרת פרופורציה.
כך יוצא שדווקא אלו שבחייהם גילו הקרבה ובאצילותם מסרו את נפשם, דווקא הם, משפחתם ובית מדרשם, נתפסים כמאיימים.
והאילמות יוצרת אלימות.
כאילו משמים מסמנים לנו: העמיקו שורשים, ופירות מתוקים עוד ימשיכו לצאת מהעץ המפואר הזה
ז. זהו השלב שבו אנו נמצאים – עת שבה עלינו לברר באומץ ובאחווה מצד אחד, ומצד שני, ללא מורא וללא משוא פנים, מי אנו ומה חיינו.
ניכר שפועלו של רבי יואל משה סלומון כסמל מבקש העמקה והרחבה.
ח. ואולי רמז לדבר כבר ניתן אמש בבוקר, עת נטמן לוחם סיירת גולני אורי גרינברג הי״ד בן פתח תקווה.
כאילו משמים מסמנים לנו: העמיקו שורשים, ופירות מתוקים עוד ימשיכו לצאת מהעץ המפואר הזה.
והעץ הזה עוד יעמוד בכל רוח פרצים אשר תהיה.
שבת שלום.
