א. להבה קטנה מנצחת את האפלה

העולם מורגל מאז ומעולם במצבים שבהם יש לרוע עוצמות חיצוניות פי כמה וכמה יותר מלכוחות הטוב. האנושות למודת מצבים שבהם האור הוא להבה קטנה בתוך אפלה גדולה. בעולם שלנו, עדיין, פיתויו של הרוע הסוגד לכוח המזוקק גדול לאין ערוך מהנאמנות עיקשת לטוב.

עוד מימי אברהם אבינו הארנו להבה של צדקה ומשפט בתוך אפלה גדולה של סגידה לחושך. העם היהודי היה מאז ומעולם קטן וחלש בכוחו הפיזי ביחס לאימפריות ולתרבויות שמולן היה צריך לעמוד לאורך הדורות – מצרים ובבל, יוון ורומי, ודתות הנצרות והאסלאם – והוא עשה זאת בגבורה רוחנית הבוערת ועולה מתוך המאבקים.

מול כל אלה היינו נחותים מבחינה חיצונית, מספרית ופיזית, ובכל זאת הלהבה הקטנה של העם הקטן בתוך האפלה גברה על כולם.

על כך אנו שרים בבתי השיר המפורסם 'מעוז צור', ואין חג המייצג באופן נאמן יותר את מלחמת התרבות העתיקה הזו מאשר חנוכה.

הכל הוא מלחמת תרבות אחת שאנו מנהלים כבר מאות ואלפי שנים, מלחמה שבמידה רבה יכולנו לה. ואף שהיא עדיין בעיצומה וטרם הוכרעה, הבאנו דרכה בשורה גדולה לעולם.

דווקא כשהרוע מוחלש, הוא לומד למנף את חולשתו כדי לעטות פנים מפויסות המבקשות רחמים, לבקש מהטוב 'נדיבות של מנצחים', ולהציע את חזון השלום שהטוב רודף כל כך

ב. מלחמת תרבות שנייה

מלחמת התרבות השנייה, שאנחנו ממש בעיצומה, היא מתוחכמת, סמויה וקשה יותר. גם היא עתיקה מאוד, אך היום היא רלוונטית מתמיד. מלחמה זו היא נגד חושך המתחפש לאור, בריונוּת המתחפשת לקורבן, רוע העוטה על עצמו מעטפת צדקנית של רוך וחולשה ומבקש רחמים. מלחמה זו היא נגד רוע שאמנם איבד במידה רבה את יכולתו לנצח בפנים גלויות, אך כעת עוטה על עצמו אלף מסכות שלקח מעולמות הטוב.

מלחמת תרבות שנייה זו מתקיימת ביתר שאת בעולם שבו מושגי הטוב והרע התעמעמו והתבלבלו. הזיכרון קצר, הדמיון ארוך, הבלבול חוגג, ואובד הכוח להילחם על הטוב.

זהו קין המבקש רחמים מהבל ואז מנצל זאת כדי לקום עליו להורגו. זו נצרות קדומה העוטה על עצמה פנים של אהבה, אמונה וחמלה תוך עשיית זוועות. זה טרור המתחפש למאבק נגד דיכוי. זו תמיכה בטרור המתחפשת לתמיכה בזכויות אדם. זה ראש עיר חדש אסלאמיסט בעיר ניו יורק, שלא מוקיע את חמאס אבל משתתף בהדלקת נרות חנוכה. זו בריונוּת המתחפשת לאחדות וערבות הדדית. זהו ניסיון למחיקת היהדות מהמדינה כשהוא מתחפש לַ'טוב המשותף'. זו מחיקת ערכים המתחפשת לשוויון, ומחיקת זהות המתחפשת ל'צדק חלוקתי'.

דווקא כשהרוע מוחלש, הוא לומד למנף את חולשתו כדי לעטות פנים מפויסות המבקשות רחמים, לבקש מהטוב 'נדיבות של מנצחים', ולהציע את חזון השלום שהטוב רודף כל כך.

התרגיל המבריק ביותר של אדם רע שחטף מכה הוא לשחק באש הרחמים והחמלה. מנגנוני ההגנה של האדם הטוב נסדקים ומיטשטשים כשהוא עומד מול אדם עם פני נזקקוּת לחמלה, למרות שאך לפני רגע נהג ברוע.

ראינו כמה קל היה לגייס את העולם לתמוך ברוע העזתי ברגע שהוא הפסיק להיות חזק ועטה את פני הקורבן. אנו רואים יום יום כמה קשה לעולם להילחם נגד הרצחנות האסלאמית כאשר ההתגוננות מפניה מכונה 'אסלאמופוביה'.

ובכלל, די בהדבקת המילה 'פוביה' לכל רוע בעולם כדי לאפשר לו להפוך לקורבן חסין מביקורת, להתחזק ולהמשיך לבצע את זממו.

ככל שאנו יותר מנצחים במלחמה הראשונה, אנו מאותגרים במלחמה השנייה. ככל שקשה יותר לגייס תמיכה לשנאת ישראל גלויה ובוטה, כך קל להצליח כשעוטפים אותה באלף עטיפות.

אותה שנאה בוטה וגסה, אותו רוע ערום, מחכים במסתרים להיגלות. ברגע שיצליחו להתחזק, ברגע שבלוטות הרחמים יפעלו את פעולתן, ברגע שהבל ירחם על קין, הם יקומו שוב וביתר עוצמה.

בעידן שבו ההגנה על החלש מתפרשת אוטומטית כהגנה על הטוב, כל נבלי תבל עוטים פני חלשים כדי להמשיך במסע להשלטת הרוע

ג. אמון בטוב בעידן התעתוע

גם אנשים טובים ונאיביים משחקים באותה אש. הם מאפשרים לרגשות הרחמים והחמלה לנהל אותם ומשחקים לגמרי לידי נבלים שלמדו למנף את מצבם החלש. כך הם מצליחים לשבות קהל של אנשים טובים אך בוסריים, אנשי הבל.

ככה חברות משחקות לידי הרוע. ככה תרבויות של הרס וארס, שכבר חטפו מכות נאמנות, נעמדות שוב על הרגליים וביתר עוצמה.

קין מבקש מהבל רחמים. הבל מרחם בתמימות בוסרית וגוזר על עצמו את מותו. הבל הוא צדיק שטרם הבשיל. הוא לא יודע להילחם על הטוב בעולם, הוא לא יודע להתמודד עם רוע מתעתע, ולכן איננו יכול להנהיג עולם כזה.

אנשים טובים ומכובדים מדברים על ערכים נעלים כמו אחדות, ערבות והגנה על חלשים, והם נכשלים ונופלים במלחמה זו מפני שהתעלמו מהתחפושת והתעתוע. הרושם החיצוני גבר על האמת.

בעידן שבו ההגנה על החלש מתפרשת אוטומטית כהגנה על הטוב, כל נבלי תבל עוטים פני חלשים כדי להמשיך במסע להשלטת הרוע.

כאשר הטוב הוא החלש, יש לצאת לעזרתו ולהילחם בחירוף נפש על החירות הפנימית של הטוב מול העוצמות של רוע. אך באותה נשימה יש להיזהר מהתרגיל של העמדת פני החלש, המשתק את היכולת להבדיל בין טוב לרע ולהיאבק עליו.

אנו זקוקים ללוחמים היודעים לשמור על אמונה יוקדת בטוב, באופן שכל תעתועי הרע ותחפושותיו לא יערערו אותם. אנו זקוקים לאנשים המחזיקים יחד את שתי המלחמות, שמבינים את שתי הזירות, שייקחו אותנו שלב אחד נוסף בהכרעה במלחמת התרבות שאנו מנהלים מאז ימי אברהם אבינו.