א.
עצמו רגע עיניים ונסו לדמיין קרוב משפחה שלכם לאחר פציעה קשה, במחלקת טיפול נמרץ, ללא הכרה ולאחר תרדמה ארוכה.
לאחר תקופת התאוששות מלאת ייסורים, הוא עבר למחלקת השיקום של בית החולים, מנסה לקום ולעמוד על רגליו במאמצים אדירים.
הוא זועק מכאבים, נושך שפתיים, בוכה חרישית, נופל, קם, שוב נופל ושוב קם ולאט לאט מצליח להתקדם.
כל התקדמות קטנה מלווה בשמחה עצומה של הפצוע ומעוררת השתאות בקרב הרופאים ובני משפחתו.
התהליך ארוך ומייגע, מלווה ברגעי שבירה והרבה רגעי אושר עילאיים.
משפחתו, חבריו, מכריו הרבים – כולם מתפללים להצלחתו, לרפואתו, להתקדמותו – גם אלו שהתפילה אינה שגורה על פיהם – כולם יחד בציפייה, אפילו תהיה זו התקדמות של מילימטר. כולם מחזיקים אצבעות ומנסים לעזור. מי בסיוע ממשי ומי בעיניים הטובות המשדרות מסר פשוט האומר: ׳כולנו יחד במאבק הזה׳.
כעת דמיינו אומה המתעוררת אט אט בתהליך איטי ומורכב במחלקת השיקום. זהו תהליך הקשה עשרות מונים מתהליך העובר על אדם פרטי
ב.
לעיתים מגיעים כל מיני חסרי טקט, ומתוך כוונות טובות טופחים על השכם ואומרים: "קטן עליך, שטויות, אל תעשה עניין, הכול תלוי בכוח הרצון שלך".
במילים האלו הם כלל לא מסייעים, הם דוחפים בגסות, לא רואים את כל התמונה ואפילו מייאשים.
הרי קשה גם כך בתהליך המייסר הזה, ולא הכול תלוי רק ברצון טוב בלבד.
ג.
כעת דמיינו אומה המתעוררת אט אט בתהליך איטי ומורכב במחלקת השיקום. זהו תהליך הקשה עשרות מונים מתהליך העובר על אדם פרטי.
ד.
ברגעי נסיגת הפצוע, כלומר האומה, אין צורך להתייחס לכאלה שקופצים על המציאה ואומרים: "אמרנו לכם, הוא לא יצליח, אין לו סיכוי, ידענו שהוא חלש".
אנשים כאלה הם חסרי לב, חסרי אמון, חסרי אחריות וחסרי כל ראייה כוללת.
משיקוליהם הצרים בלבד כך הם מדברים, אין לדבריהם שום קשר למציאות המורכבת.
מבחינתם הרי היה אפשר לעצור מזמן.
הם לא מתעלים לגודל השעה, הם שותפים לחלחול רוח נכאים, דכדוך, רפיסות והבלטת כל חיסרון ומכשול, במקום תנועה הפוכה בדיוק של עידוד, דחיפה, סיוע, הירתמות ותפיסה אחראית.
ה.
אם אנשים אחראים אתם ואינכם יודעים כיצד נכון להגיב, נסו לחשוב איזו תגובה תסייע לאויב ואיזו לעם ישראל המיוצג על ידי ממשלה נתונה.
אם האיראנים בשעה הזו מצטטים את ראשי האופוזיציה או כל מיני מחלישים שמימין לימין, שמבחינתם הכול תלוי אך ורק בנתניהו – אתם לא בכיוון. זה חשבון פשוט מאוד.
החוויה מתגובותיהם של המבקרים של קרוב המשפחה המנסה להשתקם עוד תיצרב לדורות ולא תישכח במהרה
ו.
עוד מוקדם להסיק מסקנות מההישגים וההצלחות לעומת מה שעוד ניתן היה לעשות.
ברור שכל דבר מלבד החלפת השלטון הוא תחושת החמצה, אך אין הדבר תלוי בנו, אז כדאי להשתחרר מהר מהתחושות הללו.
איננו אנשים של הכול או לא כלום. יש מורכבויות בחיים, ואויבו של הטוב הוא, כאמור, הטוב יותר.
ז.
הרבה טוב ראינו פה במלחמה עם איראן: גבורה, נחישות, אומץ והקרבה.
מי פילל ומי דמיין מציאות שכזו. לראות כעת רק את החיסרון במקום את ההישג, שכאמור עדיין לא ידוע מהו, זוהי כפיות טובה או לחלופין ילדותיות.
כלפי ריבונו של עולם, כלפי ההנהגה וכלפי הנושאים בעול ואלו שעמדו סביב מיטתו של עם ישראל בתהליך השיקום והתפללו ועשו כל מאמץ להצלחתו.
ח.
אנו עדיין במלחמה ארוכה. לא ברור עוד כלל לאן הדברים ילכו וכיצד יתפתחו. ראייה צרה ומחלישה במצב הזה היא איוולת ועוד תיזכר לדיראון עולם.
החוויה מתגובותיהם של המבקרים של קרוב המשפחה המנסה להשתקם עוד תיצרב לדורות ולא תישכח במהרה.
וכל אלו הקולות שסייעו, ייחלו, דחפו ועזרו גם הם עוד יבואו וייטלו שכרם בע״ה.
ובינתיים, מי שמרירות משום מה מתגברת בו במקום מתיקות, כדאי שייגש פשוט לשכנו הקרוב העורך שולחן מימונה ודלתו פתוחה, יטעם משהו מתוק וימשיך את אותה מתיקות לקראת המאבקים הגדולים שעוד נכונו לנו.
איך אומרים הערב? תרבחו ותסעדו.
