משמעת בארגון צבאי היא הכרחית להתנהלות תקינה וראויה.
בהיעדר משמעת, גוף צבאי עלול להפוך מהר מאוד למיליציה חסרת רסן.
צבא אינו ׳תוכנית כבקשתך׳ ואי אפשר שכל אחד יעשה דין לעצמו.
ואחרי שאמרנו את הדברים הפשוטים הללו, נוסיף עוד כמה דברים.
1. נשאלת השאלה מדוע בחר הרמטכ״ל לעסוק כעת בחשיבות המשמעת ולא סביב אירועים חמורים אחרים שבהם התגלתה חריגה משמעתית?
למשל סביב אירועי סרבנות, או ענידת סמל החטופים על מדי צה״ל, התנהלות הפצ״רית ועוד כהנה וכהנה חריגות מלא החופן.
שמא פאצ׳ משיח טומן בחובו זרעי פורענות שיביאו לפרץ גזענות ואלימות
2. יתכן שטיפול סלקטיבי באירוע משמעת כזה ולא אחר מעיד על משהו עמוק יותר: אילו נושאים נחשבים ׳ראויים׳ לטיפול (פאצ׳ משיח למשל) ואילו פחות.
וכן על אילו אירועי משמעת שהרמטכ״ל יטפל בהם הוא עלול לשלם מחיר ציבורי של שיימינג מהאליטה, ועל איזה פחות.
יתכן ולצמרת הצבא אין את הכלים התודעתיים להבין את השינוי העמוק המתרחש בעם ישראל בכלל ובצה״ל בפרט, ולתת לו מקום מסודר ומתבקש
3. ״זהו מרד ערכי״ כך התבטא הרמטכ״ל ביחס לענידת הפאצ׳ הזה. לא פחות.
כאילו מעתה יהיו כאלה שיגזרו את התנהלותם הצבאית מהרמב״ם, מרבי עקיבא או מרבניהם מהישיבה ולא ממפקדיהם הישירים חלילה.
אפשר להירגע.
4. לאורך המלחמה האחרונה התגלה פרץ טבעי של ביטויי לאומיות ויהדות פשוטים.
אף אחד לא תכנן מרד.
לאורך ציר החוף בעזה למשל בתחילת המלחמה נתלו דגלי ישראל שהורדו לאחר התערבות מלמעלה.
המלחמה שחררה אצל רבים את השסתום שהלך והתעבה על הנשמה שנחנקה תחת תפיסת מלחמה צרה ומצומצמת, כאילו מדובר בהמוני פרטים הנאבקים בהמוני אחרים ולא בקולקטיב לאומי נגד קולקטיב אחר.
5. מעצבי ׳רוח צה״ל׳ הרואים במלחמה מעשה המיועד להגנה בלבד ולא ככזה המחייב ניצחון שנתפס לשיטתם כלא מוסרי, גרמו לכך שמעשה המלחמה רודד לגמרי.
במציאות זאת ישנו חשש בקרב הצמרת הצבאית והאליטה המשפיעה עליה, שמא פאצ׳ משיח טומן בחובו זרעי פורענות שיביאו לפרץ גזענות ואלימות.
הלאומיות הישראלית היא כמובן משהו אחר לחלוטין מכל תפיסת לאומיות אחרת.
6. הענישה המחמירה והמופרזת של הלוחם שענד פאצ׳ משיח מעידה על חשש כבד של האליטה, שלה נציגים גם בצבא, שמא הצבא משנה פניו לכיוונים מסוכנים.
משיחיות היא הרי מגונה לשיטתם, גם שאינם יודעים כלל להסביר מהי, ואת העובדה שראשי המדינה החילונים למהדרין כדוד בן גוריון הצהירו בעבר שמשיחיים הם בגאווה גדולה.
7. הצעד הזה מעיד אף על דבר נוסף: ניתוק חלק מהצמרת ממקורות ההשראה של לוחמים רבים בעם ישראל.
ענידת הפאצ׳ הזה היא חריגה ובניגוד לפקודות, זה נכון. אך הפעולה המוגזמת דומה לטיפול בשפעת על ידי הקרנות וכימותרפיה.
שוב, אם הייתה מטופלת כל חריגה באותה רמה של חומרה לא היינו אומרים דבר.
אלא רק דנים ביובש אקדמי בתפיסות עולם ביחס לצבא ומלחמה.
8. יתכן ולצמרת הצבא אין את הכלים התודעתיים להבין את השינוי העמוק המתרחש בעם ישראל בכלל ובצה״ל בפרט, ולתת לו מקום מסודר ומתבקש.
כשלא משחררים לחצים באופן מבוקר ונשלט, צונאמי מאיים עליך.
לשינוי הזה יש ביטויים רבים, שענידת פאצ׳ משיח היא רק אחד מהם.
טוב יעשו ראשי המערכות השונות אם יזהו את הרוח הזו, יעסקו בה בענייניות ויוודאו שרוח טובה ומקורית לפנינו וכדאי להטות לה אוזן, לא לחנוק אותה.
