בשעת מלחמה, בשעה הכי עוצמתית בה היתה צריכה להתחזק הבהירות המוסרית של הטוב מול הרע, נחשף העולם כולו לחשיכה המוסרית בה הוא שרוי.
העולם המערבי הוציא להורג את האלוהים של הנצרות שחנק את השכל האנושי, את הדעת וההגיון. לאחר התנערות הכרחית מהאבסורד הנוצרי, התפתח העולם וגילה עולמות עצומים של שכל. כל העולם המדעי התפרץ והביא ברכה גדולה. ברפואה, במדע, בטכנולוגיה, בתעשייה ובכל תחומי החיים. אך ללא אלוהים (מוסר) העולם נשאר ערום ותלוש לגמרי. חסר מוסר בסיסי ופשוט.
העולם הזה, בדגש על המוסדות האקדמאים העוסקים ב'רוח' ובדעת, מתקשה להצהיר בפשטות על החמאס כאויב. אויב שיש להשמידו. לחסלו ולהעלימו מן העולם. איזו שפלות.
ולכן בשעה הזו, שעת מלחמה של טוב נגד הרע, ראוי לחזור ליסודות התשתיתיים. למעמד הר סיני ולעשרת הדיברות. לחזור אל הבסיס המוסרי שעליו הושתת העולם כולו והוא זה שעיצב את האומה הישראלית שלכל אורך דורותיה הביאה אור, דעת וחרות לעולם. לא בהצהרות מילוליות חסרות כיסוי אלא בחיים ממשיים. בקיום, כישרון והשפעה פנומנליים.
עשרת הדיברות עיצבו את התשתית הרוחנית הלאומית של עם ישראל. לא רק של יחידיה, אלא של האומה ככלל. עשרת הדיברות שניתנו לאומה ממקור אלוקי, מתבררות לאורך ההיסטוריה כאמיתות חיים לעיצוב כל העולם כולו. ללא עשרת הדיברות לא היה מתעצב 'מוסר הנביאים' שנחקק במגילת העצמאות. ללא עשרת הדיברות אין קריטריון למעשה מוסרי ולמעשה שאינו מוסרי. הכל 'רלטיביסטי' – יחסי. וכשהכל יחסי, זהו חורבן העולם.
בעת הזאת, בשעה מתמשכת ומלאת הוד זו, אנו נדרשים לשוב ולברר את אמיתות חיינו. ללא בהירות מוסרית נתקשה לנצח. ועם הנצח, מחוזק וחמוש בערכי מוסר נצחיים, יצוקים מבטון, ינצח! על אפו וחמתו של עולם צבוע ומבולבל. עבור העולם כולו נעשה זאת. אם ירצו ואם לא ירצו. אין זו אגדה. זוהי תעודת חיינו ומטרת קיומנו.
ובשעת מבחן זאת, אור מתפרץ ומניס את הצללים, למרות כל הערפל הציני התקשורתי. מנהיג ציבור שלא יירתם למאמץ הלאומי האדיר, ייזכר לדיראון עולם. ואילו מנהיג שיעמוד לימין האומה, יתמודד עם האתגרים הקשים באומץ ובגבורה, ייזכר לעד בספר דברי הימים כגיבור מכוחה של האומה כולה. "וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".
חג שמח!
