א. על מלך חכם שמתגייר
ספרים רבים השפיעו על חיי בעודי חולם – הן ישן והן ער – על חיים גדולים ונישאים יותר ממה שהוצג לי כתכלית החיים בתרבות שגדלתי בה.
הרגשתי עמוק בליבי שכוונתי רצויה, אך מעשיי אינם רצויים.
ספרים רבים, אך בראש ובראשונה ללא כל עוררין – ספר הכוזרי.
לא רק בגלל סיפור המסגרת, אלא כמובן בזכות התוכן והאמת שבו, שאת עמקותם אני מגלה מחדש בכל לימוד.
וכמו הרבה אמיתות היסטוריות המעידות על מהותיות המציאות – גם האמיתות שבספר הכוזרי נוהגות להופיע שוב ושוב בחיים, במינונים שונים.
הדבר המקרי – לא יחזיק ולא יתמיד.
הדבר המהותי והטבעי – יתמיד.
הנשיא חאבייר מיליי אינו עוד פוליטיקאי. הוא רעידת אדמה
ב. דוגמה ומופת למנהיגות זקופה
בעידן שבו מנהיגי המערב מתחרים ביניהם מי יתנצל וירכין ראש יותר בפני האופנות התרבותיות המתחלפות, צמחה בארגנטינה תופעה פוליטית ואידיאולוגית מרתקת, מפתיעה וחסרת תקדים.
הנשיא חאבייר מיליי אינו עוד פוליטיקאי. הוא רעידת אדמה. הוא מציע משוואה השומטת את הקרקע מתחת רגלי ה-Deep State הגלובלי: שוק חופשי באמת, מנוהל על ידי הציבור ולא על ידי הסתדרויות; מלחמה חסרת פשרות ונעדרת פוליטיקלי קורקט בדת הפרוגרס וה"נְעוֹרוּת" (Woke), וחיבור עמוק, אמוני ועניו לעם ישראל ולאמונה היהודית.
האומה בעלת השטח העשירי בגודלו בעולם בחרה בו להיות לה לפה. עבור אלו המבקשים לסלול דרך של עוצמה של אמונה, זהות וחירות, מיליי מספק מקרה מבחן מרתק למנהיגות שאינה מגמגמת.
ג. חירות כלכלית כציווי מוסרי
עבור מיליי, הכלכלה החופשית איננה רק כלי ליעילות פיננסית, או שורת רווח בטבלאות אקסל – היא עֶמדה מוסרית עליונה. בניגוד לימין המסורתי, שלעיתים מתנצל על אמונתו בשוק החופשי או מנסה לרכך אותה, מיליי תוקף את התפיסה הסוציאליסטית והקומוניסטית מן השורש, הפילוסופי והמוסרי.
המדינה הריכוזית, לשיטתו, איננה הפתרון – היא הבעיה. שוד כספי האזרחים דרך מיסוי כבד והדפסת כסף אינו רק פגיעה בצמיחה, אלא פגיעה בחירות האדם עצמה ובחירות העם. כן, יש מצבים שבהם המדינה על כל מנגנוניה, כאשר היא ריכוזית, יכולה להיות נגד העם.
המסור החשמלי שלו, סמלו המוכר, שנועד לקצץ את משרדי הממשלה המיותרים ואת המנגנונים המסובכים בארגנטינה – הוא סמל של חירות. הוא מזכיר לעולם שהעושר לא נוצר על ידי פקידים, הגוזרים קופון על גב האזרח ושולטים בכוחנות על חייו, אלא על ידי יזמים ואנשים עובדים הנוטלים סיכון ומייצרים ערך. מיליי החזיר לשיח את ההבנה הפשוטה: אי אפשר להפריד בין חירות פוליטית לחירות כלכלית.
וכצפוי – החירות, יחד עם השגשוג והשיבה לזהות, נותנים את אותותיהם, והאומה הארגנטינאית וכלכלתה נוסקות לשיאים חדשים.
תרבות השונאת את עצמה ואת עבָרה, לא יכולה להגן על עתידה
ד. הקרב על המערב: מול הנדסת התודעה הפרוגרסיבית
מלחמתו הגדולה ביותר של מיליי, כפי שהבהיר בנאומו ההיסטורי בדאבוס – בגו זקוף מול כל מנהיגי אומות העולם, אינה ניטשת רק בשדה הכלכלי, אלא נגד המרקסיזם התרבותי. הוא מזהה את תנועת ה-Woke והפרוגרסיביות הרדיקלית לא כקידמה נאורה, אלא ככוח הרסני המבקש לפרק את מוסדות היסוד של החברה המערבית: המשפחה, הלאום והאמיתוֹת המסורתיות.
מיליי אינו מוכן לשחק במגרש של אדריכלי התקינות הפוליטית. הוא מטיח באליטות שהפרוגרס אינו מגן על החלשים כפי שהוא מתיימר לעשות, אלא משעבד את כולם למשטר של צנזורה, פוליטיקת זהויות, קורבנוּת ואשמה, וכניעה חנפנית לרוע. במקום לאמץ את השפה שלהם בניסיון למצוא חן, הוא מציב אלטרנטיבה של גאווה ועוצמה. הוא מבין כי תרבות השונאת את עצמה ואת עבָרה, לא יכולה להגן על עתידה.
ה. המצפן הרוחני: אהבת ישראל וסוד היהדות
המרכיב המרתק ביותר בדמותו של נשיא ארגנטינה הוא, אולי, יחסו ליהדות. מיליי תומך בישראל לא רק במובן הדיפלומטי המקובל, או מתוך ברית אינטרסים מערבית. החיבור שלו אלינו הוא ערכי, היסטורי ואמוני. הוא לומד תורה עם רבנים, מצטט מפרשת השבוע בנאומיו השבועיים לאומה, ומוצא במקורות שלנו את היסודות העמוקים ביותר למשמעות ולחירות האדם.
עבור מיליי, היהדות אינה דת של כניעה, אלא דת של יציאה מעבדות לחירות. כשהוא מדבר על עמידה של מעטים מול רבים, הוא שואב השראה מפורשת מרוחם של המכבים – סמל לעוצמה לאומית שאינה נכנעת לתרבות אימפריאלית המנסה למחוק את זהותה. בתפיסת עולמו, עם ישראל הוא ההוכחה ההיסטורית המכרעת לנצחיותה של הרוח, ולכך שאמת ואמונה חזקות מכל ממסד כוחני או דתות של רֶשע. הוא מסתכל על היהדות כמעיין נובע של מוסר, שעליו מושתתת תפיסת החירות של העולם החופשי כולו.
בפברואר 2025 הוא הכריז על שני ימי אבל לאומיים בארגנטינה, בעקבות השבת גופותיהם של בני משפחת ביבס הי"ד שנרצחו בשבי בידי החמאס.
הנשיא מיליי נמצא כבר שנים מספר בתהליך גיור. לא גיור ליברלי-פרוגרסיבי מקל או רפורמי, אלא גיור אמיתי מפרך ודורשני, בליווי רבנים גדולים. מי שמחפש אמת, מחפש אמת גדולה ולא קיצורי דרך מעייפים.
ו. חאבייר מיליי מציב מראה נוקבת מול ההנהגה הפוליטית והתקשורתית במערב
מיליי מוכיח שאפשר – וצריך – להציג חזון אידיאולוגי בהיר, ישיר וללא התנצלויות. השילוב שהוא מציע – כלכלה חופשית לחלוטין המייצרת שגשוג, שמרנות תרבותית הנלחמת בהנדסת התודעה, וחיבור למקורות הנצח של העם היהודי כמצפן של צדק – אינו רק תוכנית עבודה לעם בארגנטינה. זוהי סנונית של היחס שיצמח מצד אומות העולם לעם ישראל בדורנו. זוהי קריאת כיוון לכל מי שמבקש לסלול דרך אמיתית של אמונה, מהות וחירות הרוח, לקראת סוף האלף השישי.
