מידי פעם אנשים שולחים לנו בפרטי הודעות בסגנון הבא: "יש כל מיני מיזמים של הידברות, מפגשים והסכמות רחבות, למה שלא תלכו לשם ותדברו? למה לצאת נגד במקום להציע מה כן?" נתייחס לשאלה הזו פעם אחת ולתמיד.

בעומק, הטענה הזו מונחת הנחת מוצא סמויה הטוענת שכל הבעיות בחברה ייפתרו, אם רק נשב ונדבר על קפה ומאפה. אנו לא חושבים כך. אחדות היא וודאי ערך חשוב ונפלא, אבל השאלה הגדולה היא מה זה אומר בכלל 'אחדות'.

הנחת המוצא הסמויה השניה היא, שמי שעוסק בבירור והבדלה באופן אוטומטי מתנגד לאחדות – זו שטחיות. בקבוצה הזו משתדלים לעסוק בדבר אחד מרכזי וחשוב – בעולם הרעיונות, בתודעה. בלי תודעה מפותחת אי אפשר להבין מה הולך כאן. אם תרצו, אלו הכתוביות של הסרט המתרגמות למי שלא מבין את השפה.

עולם הרעיונות מוכרח להיות בנוי על הבדלה, פירוק והרכבה. כל מי שזכה ללמוד דף גמרא בחייו יודע זאת. צריך להבין את הסברא של כל צד ולא לשטח ולרדד את השיח. אי אפשר להבין את הטוב, בלי להבין את הרע. "ידיעת ההפכים אחת". אם אדם יעסוק רק בטוב ויתעלם מהרע, זה לא יהפוך אותו לאדם טוב, ממש לא.

אדם שלא יודע לזהות, להמשיג ולהגיב לרע הופך שלא ברצונו, להיות שותף לו. כך האדם נהיה חלש, שטחי ונאיבי. אין שום ספר מוסר שמעודד להתעלם מהרע. אף בן אדם שפוי לא מתעלם מיצר הרע הקיים בו ולא דוחה לימוד ספרי מוסר בטענה "למה לעסוק ברע? זה פוגעני!". זיהוי הרע והחיסרון מאפשר זהירות מהם וגם יכולת להתעמת איתם. כך במימד האישי, וגם הלאומי והציבורי.

לעיתים אנו מקבלים תגובות מחברי הקבוצה שהידע בקבוצה בונה בהם עמוד שדרה יציב, זקיפות קומה ויכולת לענות, קודם כל לעצמם, ולאחר מכן לאחרים. יש כאן אפילו כאלו ששלחו לנו יצירות מקוריות לאור המעקב השיטתי בקבוצה. אדם שיוצר בעצמאות, בעקבות הקבוצה, זוהי אחת המטרות הבלתי מוצהרות שלנו. לא דקלום ססמאות סתמי של אחרים אלא אנשים עצמאיים עם חשיבה ביקורתית ויוצרת.

לכן אנחנו משתדלים לעסוק בעיקר ברעיונות, בשורשים ובאופן התפשטותם. להציג אותם בבהירות, לנתח דרכם את המציאות ושכל אחד יפתח את הגזע והפירות העצמיים שלו. אנחנו לא נגד, אלא בעד – בעד בניית התודעה, בעד הבנת עומק הרעיונות, בעד בניית עמוד שדרה אינטלקטואלי.

אנחנו ממש לא נבהלים מהמשברים שעוברים על עם ישראל ומדינת ישראל, איננו על סף חורבן ואין לנו אקדח מוצמד לרקה הלאומית. המשברים והמציאות המורכבת רק גורמים לנו להעמיק את ההבנה וההסברה. אנחנו מאמינים (בלי נאיביות) בבני אדם, מאמינים בעם ישראל, ולכן חושבים שאם יוצגו לציבור ידע ועובדות, הם יגיעו למסקנות בעצמם. רק צריך לתת כלי מחשבה ביקורתיים ולאפשר להיות עצמאיים.

ואנחנו מן הסתם גם טועים לעיתים. אבל אהבת האמת לא תגרום לנו להתקבע בכוח בהסברה שתוכח כמוטעית. אם יווכח שטעינו, נחזור בנו בשמחה.